מהו המועד להגשת התנגדות לצו קיום צוואה ?
המועד מתחיל עם הגשת הבקשה למתן צו קיום צוואה ועד לרגע שבו ניתן הצו. כל עוד לא ניתן הצו, קיימת אפשרות עקרונית להגיש התנגדות לצו קיום צוואה, הגם שהתקנות מקציבות אך ורק 14 ימים להגשת התנגדות ממועד פרסום הבקשה בעיתון יומי וברשומות. יש להקפיד להגיש את ההתנגדות בתחום זה של 14 הימים. עם זאת, פעמים רבות מתירים הגשת התנגדות לצו קיום צוואה גם לאחר חלוף 14 ימים. המצב משתנה לחלוטין לאחר שהצו ניתן. ממועד זה והלאה, מי שרוצה להגיש התנגדות לצו קיום צוואה מחויב לעמוד בקריטריונים נוספים שנדרשים על פי חוק. קריטריונים אלה, הינם, לעיתים, קשים ביותר להוכחה ובכך, למעשה, המבקש להתנגד באיחור למתן צו קיום צוואה עלול לאבד את זכותו.
אילו טענות (עילות) מעלים במסגרת התנגדות לצוואה?
העילות המשפטיות המקובלות במסגרת הגשת התנגדות לצוואה נחלקות למספר נושאים:
(א). כושרו של המצווה לערוך צוואה: במרבית ההתנגדויות לצווי קיום צוואה אנו יכולים למצוא טענות המתייחסות לכושרו של המצווה לערוך צוואה במועד עריכתה ובלשון החוק "צוואה... שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה". המדובר בטענה מאד שכיחה במרבית המקרים, כדי להוכיח שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, יש להציג בפני בית המשפט את החומר הרפואי של המצווה לאורך השנים. הדבר נעשה על ידי מתן צו שבית המשפט מוציא במסגרת הליך התנגדות לצוואה. צו זה מאפשר לכל אחד מבעלי הדין להוציא את כל החומר הרפואי של המצווה מהמוסדות הרפואיים השונים, וזאת בהתאם להוראות הצו המשפטי.
(ב). התערבות בעריכת צוואה: טענה נוספת שהינה נוכחת במרבית ההתנגדויות מתייחסת להוראת החוק האוסרת על נהנה לקחת חלק בעריכתה של צוואה. חשוב מאד לציין, שאם בית המשפט מגיע למסקנה שהנהנה לקח חלק בעריכת הצוואה, אין לו שיקול דעת להכשיר את הצוואה. כלומר, בית המשפט יהא מחויב להורות על ביטולה של הצוואה או לכל הפחות לבטל את הוראות הצוואה המזכות את הנהנה על פיה. לאור תוצאותיו הקשות של סעיף זה, קבעה הפסיקה שיש לפרש את הוראות סעיף החוק הזה בצמצום ולא בהרחבה. ההלכות הפסיקתיות הנוגעות לסעיף חוק זה הינן רבות ולצורך הבנת הוראת סעיף זה ייועד מאמר נפרד.
(ג). השפעה בלתי הוגנת, אונס ואיום. טענה נוספת, שיש לה נוכחות בהתנגדויות רבות, היא הטענה לפיה המצווה ערך את הצוואה בשל השפעה בלתי הוגנת שהפעיל עליו הנהנה על פי הצוואה. אף ביחס לטענה זו קיימים קריטריונים רבים. הנקודות החשובות שיש לדעת ביחס לטענה זו הן: ראשית, מי שצריך להוכיח את הטענה הזו, הוא מי שטוען אותה כלומר המתנגד (למעט, מקרים מסוימים). שנית, לרוב, טענה זו עולה בהקשר בו המצווה נמצא במצב פיזי ירוד, שגורם לו להיות תלוי בנהנה. במצבים כאלה, כאשר קיימת תלות בין המצווה ובין הנהנה, יכולה להתעורר חזקה בדבר השפעה בלתי הוגנת. הרעיון הטמון בטענה זו הוא, שהמצווה מבטל את רצונו בפני רצון הנהנה על פי הצוואה, וזאת בשל איום, פחד או תלות שקיימת לו בנהנה. טענה זו לא קל להוכיחה אולם, ישנה פסיקה לא מבוטלת שבה בוטלו צוואות בשל השפעה בלתי הוגנת.